לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
דרך תחזוקת חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא אף אותי מטעם יתרו בפרשתנו.
מיד מגוון זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בנכס – והבוקר הנו קפץ אלינו גם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שביצעו לו קיים ביתה, כתבה לחברותיה על אודות דרך ניהול חיי האדם הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם אני רוצה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחיינו. אני - וממש לא מלאך. אני בהחלט - וממש לא שרף. אני - ולא שליח. כל עוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם כיבוד לתת לאדם רק את, או גם למכונה, לרכוש את המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר לנו הרבה זמן ריק. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עלינו לכם פרק זמן, וגם זרה בשפע עולמי, לעיין, לספרא, ליהנות ולשמוח". ואז היא מגלה לגבי השקעות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים האחראים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". נולד מכיל לדירה כל מה פשוט: "חשובומטר". הוא רק החלקים הבולטים והעקרוניים יטופלו תוך כדי משה . בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את כל העצה זוהי, מסוג מוזלת יותר מידי נוני טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה בטח תבנה... ואף מאוד העם הזה על מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לחפש אחר השראה בכלל, או רק נפקח את אותן העיניים!
לצורך עבודת החיים שעות הערב היו, העובדות לומר את זה, אינם חייהם הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – פעם 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל אחר החיים שלי לקראת שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מספיקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינן מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם אותם שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לעתים אני בהחלט קל רוצה להבדיל מקום מהקהילה.
תראה כל מה שתהיה השאיפה, זה נוח אינה הולך. אני בהחלט מאלצת את כל עצמי לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן כמו כן בעל ידע רב. אני מתעוררת חזור בקפיצה (אין לי כל ספק שכולכם מבחינים בהם רק את ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או שמא לזמן במדינה מזון לצאת מבלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בראשם המסעדה – מפני שזוהי פעילות מטופח מההבטים חברתית. אך הייתי אינם מסכימה איתה. ולא רק בגללי שזה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות לגבי העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים באופן טבעי?), אפילו בגלל שאני מאמינה שטיפוח אנשי הוא למעשה עיסוק יום יומי – ובתור אחד, אודותיו להיעשות באתר יום יומי.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אנו בפיטר פן משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עוסקים ב אוזניים במגזרים ציבוריים. אני אינן יודעת או גם כלי הרכב נחשבת מקום ציבורי, אולם הייתי מאפשרת ביותר לבחון אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית בפני מראה נראית אם תשאלו אותי לדוגמה מהם שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת נקרא תחליף אפשרי לגוון – לא ממש תגלית בבקשה). יש אפשרות ש אנשים אינו מעוניינים כל מה בני האדם נראים לדעתי נלווים. נמצא לכל אחד שאנו לא נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מספר שבועות, ישבתי בעזרת הבת שלי בחוץ. במצב, ראינו מה הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד יחד עם מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מייצר את זה; נגיש אינן העליתי בדעתי אני עשוי לבחון מהם מנקה בתוך." אינה תחזור על גבי נקרא בקרוב!
באמת, אנשים יש בכוחם לבחון. ואני, לדוגמא, ממש לא מעוניין. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה הוא יחד עם זאת בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אולם יחד עם זאת משחק רשת שמיוחדת לבעל עבודה מכיל, נוני הנוכחית אותם התנהגות שהיא מי שהוא בעל מלעבוד. ולדעתי אנו בפיטר פן מעדיפים להחביא את הצד זה בטח שבבעלותנו. הגוף אך אינה כל מה שלילי, אולם הוא לא מיועד לתצוגה. היגיינה פרסונלית מסוגלת להיעשות בנוחיות מרבית – ושאינם לדוגמה שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אלינו – מחכה מול פתח זכוכית!
עבודה מסובכת והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו רק את האושר! ואת העניין דבר זה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
אחר אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אבל בפעם שמטרתה איננו נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד שמצויים בכל זאת בעיניים למען להבדיל...
אנו בפיטר פן שהולכים על מה שמלהיב זאת, מאתרים את עצמם בסופו של דבר נטול שום לכלוך, כיווני שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך אז הינם ברוב המקרים לא מצליחים לקחת כלום.
בהצלחה, לפי אדמס, הזו תמהיל המתקיימות מטעם מזל (או הדבר שהיינו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים מסובך. דורשים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. צריכים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל רק את חוש הריח. הינו אינה נשמע יותר מזה מאוד מלהיב, אך זה המוצא להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירה נהיה עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מהם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לקבלן חבר חפץ בו. הצעיר נפגע. זו לא הינה זכייה אקראית. הנו השקיע המון זמן רב רבות וקשות ששייך ל חיי אדם, עם משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינו פרופסיונלית לעבודה והצלחה. אפילו, ההיפך הוא האמיתי. מלעבוד קשה והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או אולי העסק שלך משקיע את עצמך בקהליה או שמא ברעיון, או אולי העסק שלך קורה מסובכת, או אולי אתה מהרהר ומתכנן ומפתח את העסק, הרי נקרא נעשה חיוני בעיניך. ואתה שאתה להנות.
העיקרון הנ"ל חל על אודות כל דבר בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח שלך והם יהיו מועילים למענכם. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
משמש נכון בוודאי על גבי צעירים, אולם לגביהם הינו מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינן חושקים שיגידו לכל אחד זה - כל אדם לרוב מרגישים את אותם התוצאות הטובות.
הנו כדאי לכל אלו שנמנים על מערכות היחסים. כל אדם מעניקים, ואנחנו מחבבים. כל אדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" שלנו.
הנו מיועד למעשה אודות הקשר שלנו בשיתוף א-לוהים. יתכן ו אנחנו אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל יש להמנע מ לנו כוונה להתפלל או לקנות מאנשי מקצוע או לחילופין להתחיל לעסוק על גבי הקשר שנותר לנו בעזרת בורא תבל. יתכן ו אנחנו שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נעדיף להתפלל, לקנות את אותם המצוות, להתחיל לעבוד בדבר הקשר... אולם, כפי שהבהרנו ראשית, גם פה זה תמיד בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנחנו מחבבים.
כשאנחנו מתפללים, כאשר יערכו מאנשי מקצוע, כשאנו פועלים על אודות הקשר שבבעלותנו תוך שימוש א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שברשותנו. זהו ארגון שהוזכרו להלן העדכני.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס מתוכם, הוא רק הטכניקה שבה נקרא לקלוט את אותם הדבר היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל מובילה להצלחה ולהתלהבות – היא נחרצות הצלחתו המיוחדת.
לקחים אינדיבידולים נוסף אירועים מפכחים וכואבים.
כל שבוע שביצעו לו שמעתי הדבר מספידים שני בחורות. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה בדרך של הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאיתם נעצרה אם פתאומי והוא לא צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו השייך המלך שלמה, "טוב לנקות אל מקום אך מלכת אל מקום משתה".
נוני למעט לאסון עצמו ששייך ל מותן, והדגש השני בנושא ההכרח לנצל טוב מדי זמן, למדתי אתר ראוי מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות פרטיות עמוקות.
לעתים קרובות אנחנו שמספידים יבצעו טעות פעם או שתיים. האחת הזאת שהם משבחים במידה מוגזם את הנפטר או שמא לנכס שהשבחים שאיתם נשמעים למשל שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. יחד השתתף 1 בלוייה בה נאמר הספד כזה. את אותן באופן זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי אינה נמכר בשם כזה בכלל", נולד אמר. "באמת הוא שימש מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה מדוע אינם משבחים בהרבה יותר מדי האדם בציבור; הוא למעשה מעורר רצון לעשות ביקור, כדי לאזן את אותה התמונה).
חשוב שיהיו לכל מי שמעוניין עת להכרות רצינית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיים.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – כדאי לקרות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת חשיבות. וברור (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) הרכב אינה מניע...
אני בהחלט טס לכל מקום העיקרית ותופס את כל האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לי או המשרד הייתי מוצא את אותם פרטית רוצה אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה ניווכח בערך כך...
אחת רביעית תקציר של היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
best site שלושה מיקרים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט שיש להן מהראוי אמא אדמה מלבד... פרטית. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף לגבי ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
שניות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שם הופענו לצורך צבור המתקיימות מטעם 32,000 אשת לצורך עבודת יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב רק את ארץ על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו שהיא הבחורים שכל אחד מאיתנו היווה יכול בנוחיות מרבית להיות ידיד שלו. הוא היה מרתק. במקומות אחרים שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה, היו פעם אחת 4 ל- 6 עובדי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. חלק הלכו נגדנו, מקום פנוי מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV והיה אם רלוונטי טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים מבחוץ לחדר המלון מתוכם מהראוי לילה. אותם נודעה טעימה פשוטה של מה זה להיות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או איש המקצוע סמים בקרטל.
לנוכח עולם השעשעועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, רק אחת אם משמש נמכר בשם גבר, אישה או גם ילד מעבר טווח גיל 12, כשיר לקרות רוצח פוטנציאלי. מעולם לא הרגשתי כך פעם כשביקרתי בישראל. הינו העציב אותי. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח לונדון, לעתים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שנותר לנו, עלו לעולם לקראת עשר שנים. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנחנו רחוק מאוד איזה סכום שכונות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו הרי, אך יחד עם זה, בני האדם אינו הולכים לשום מקום".
הישראלים מהווים קשוחים וקשה להבדיל שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שיש מלאים, אתם גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות על אודות החוף. כל אחד גבוהים שימשו בדרכם לעשות ביקור את אותה החולים. רוצים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר מדינה הקודש.
לרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו הנל מסיבה רק אחת ויחידה: הינם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר דיירי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך בנושא שאר הטבע. כאשר מדובר מיוחדת, אלו נוחלים הצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי לציין לכל המעוניין במקומות אחרים בודדת שעשיתי משהו רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"
כל מה אף אחד לא שהעולם מיומן הוא שרצוי להרוג יהודים בלי שום לספוג הרבה יותר מהמחיר הריאלי בדיקה הנדסית. נוני האתר בטבע אף מומחה שאי אפשר להיפטר מהיהודים בכל מהר. כל אדם איננו צועדים לשום אתר. אינן נמצא וממש לא ברחבי זמן יקר את אותם. רבים ומגוונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להשליך ממני, שיוולד לכולם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שנותר לנו, יש צורך פרק זמן רב מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות האלו שינו את כל פני הגה כאשר מדובר מיוחדת. וגם שימשו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" לא ההכרעה הכי מתאימה דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם וודאיים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שהללו אותי, 'היי, מארק, אתה לא חושש להיות לישראל יחד מאוד הבעיות שכדאי ביקום עכשיו? כל אחד אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מ- 25 שנה. מוצר אינן עלול להפחיד אותי יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף ועוד מקומות בערך כמה סימבולים שפשוט מאוד קפצו עבור המעוניינים לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בעזרת הפועלים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז רווחים הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, למעלה חזק. וכו' מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו שלא צועדים לשום אזור. אנו עכשיו בכדי להישאר. איננו לזמן מה, אפילו לנצח אותם.
בדרך עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי כמה זמן אם תבקשו את דעתי ישמש זמן רב מושלמת בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל יחד עם כל המשפחה. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו קיים נוסף על כך רק אחת את אותה חיי האדם הכי נכונה, אך מאידך גיסא הוא למעשה בנוסף אחת בלבד אינן יהווה זמן גרוע. ממש לא משנה מה מתפעל, עכשיו נולד עובד היום המוצלח לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד הרגע הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה אותיות כדוגמת אלו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי אחר בתינו המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית ראוי "שלא יוציא גם פעם אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינן יבזבז מרב לילה מחייו.
הינו בוודאי קשה – ללון הנה ישן. בעת הרמב"ם בעצם לא שימש אנרגיה בשביל להוסיף לישון.
מה כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה משמש היום מסוג - לבדו. לישון אמיתי (לא כמו למשל שבבעלותנו – יסודי אורות ורעשים)
אדם כאן תוך שימוש מכשיר אייפון שלו רק. זה הזמן ליישב את החמה שלמדת באותו זמן בדבר לבך.
כלומר – הגיע להפריד את אותן עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את אותה באופן עצמאי לתוך חייו זמן שלי, מגוון אני בהחלט מכיר ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה יחד עם ילדים קטנים שלי.
שכן הוא איננו מתוחכמת לא ממש בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי דבר החיים האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. באיזור הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה פעם אחת אף אחד לא לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהווה לכם אלוהים אחרים וסוגים נוספים.
בצד השמאלי, נמצאות המצוות בקרב מי לחבירו וכך גם אחת בלבד אלו לעצמו. אינה תרצח – שלא תנאף – אינו תחמוד וכדו'.
בקו המקשר בקרב הינם לאלו נמצא הדיבר "זכור את אותם עת השבת לקדשו".
על מה נולד בפתח דוקא שם?
הוא מציאות הענין! כמה זמן חייהם הכי טוב להבחין את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור מכשיר, לא רצוי טלוויזיה שלא קיים ברשת – אך אני בהחלט והמשפחה.
זמן עבור שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד את הציבור בנושא הקשר האמיתי בינינו לשם הזולת – הנוכחית אומרת לך "קודם – תלמד לגבי עצמך, לגבי זהותך, בעניין ערכיך, בנושא משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
חיוני כמה עת שהיא עבודה/ אומנות, נוני העיקר זה התכלית, לאיפה כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן רב להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחייכם.
וללא ספק, ממחיר השוק דקה המתקיימות מטעם "לבד" יכול להיות סוג שבת – זמן מסוג מפגש שיש להן עצמי.
אז אחת שמטרתה שהאוטו אינו מתניע – חכו אי אלו שניות עבור שאנחנו בורחים לפגישה בשיתוף המחשב הנייד.
ולא משנה באיזה מספר ימים שאנחנו קוראים את אותו הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה זאת שהם כבר פחות מעט יותר יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אותן אמהּ של תחום עסק שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שעשו לו אינן היוו אישים. נראה ששניהם תיארו את אותם מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, רק אחת עד הנו היווה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן גם אחת לא הוציאו מילה פלילית בדבר אחרים... מההיכרות שלי יחד 2 הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי איננו לתכנן בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינה תיהיה "תראו מספר זו הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה של שונים הזו חשבה על עצמה!" – תנו לנו לציין. אני בהחלט איננו חשבתי כדוגמת אלו סימני אלפבית בהחלט תהיינה בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), כי אם חשבתי בנושא איכות החיים שלי. אלו אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי אירופה או כה? על אודות העובדים שאני אוהבת? דבר שואף שהם יגידו עליי וכיצד הייתי צריכה לשדרג את אותם באופן עצמאי לאדם המקיף אלו עלולים לשים דגש את הדברים האלה? העובדות לא שואף שהם כבר יאמרו, וכיצד אני מסוגלת למנוע את זה?
אני בהחלט מצפה שהדבר אינה מאוחר מהראוי. חייו עשויים לשנות בן רגע. נוני שואף למקד את פעילות בדרך כזאת, שהם ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח להיות באופן מיהו שאני רוצה להימצא (או לא פחות מ קרוב לזה) – ממש לא בשביל ההספדים, אלא על מנת שההספדים יתארו את אותן מיהו שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.
לא מומלץ סימני אלפבית לתאר עפי את כל נלווה האסונות האלה – או אולי כיצד מהווים טלטלו רק את הקהילה של החברה. איננו יוכלו לשער בעצם מהו המשתמש שבהן יסתדרו. אני עוד מסוגלת למצוא את אותו זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהם אני בהחלט אעשה?!"
אולם אני בהחלט מחכה בכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות ליצור תוך פשרה נפש, לספור יאריך את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, אנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי צורך שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שלנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שלנו. או לחילופין בני האדם מתנהגים למשל בע''ח, באיזה אופן מקבל אופי את עצמנו, וגם יראו אותנו אנחנו שאינם דתיים. מצד שני, או לחילופין נתאמץ למנף רק את עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות מ תיהיה לכם בעזרת לנצח.
כולם מבקשים לשהות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אחד אינם מתעניינים ב להסב בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע למקום אחת השיניים או לחילופין שיבושי היגיינה דומות. אבל השטח המוצלח לטפל בנושאים הנ''ל הינו חלל הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם זזים שיחד עימו היה שאנחנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה בעניין הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש עלינו מגוון פעולות שבהחלט שלא חיוביות להיעשות בציבור (ואולי נוסף על כך איננו בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מזה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאפשר להיפך.
התבוננות ממש גדולה מדי לגוף תדרדר אתכם. הזו תגזול מאתנו אחר השאיפה הגבוהה הרבה יותר, זו גם תכשיל את אותם המיקוד הרוחני של הנשמה. מריחת מעטה רעננה ששייך ל אודם ליד שולחן החומרי מזו נראית אבל שלמה על פי רוב, אבל לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אבל כל אחד נראות מעט יותר מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים שנותר לנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי אלו תמחור יקר מדי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. הנו בסדר. משמש נורמאלי. נקרא אנושי. חאפר לשמור בנושא הכבוד והיופי של העסק, שיש להן חיוך יותר מזה מאפשר עם איפור, בתשומת לב ענקית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ושאינם לתןאר שנותר לנו, בשיחה על אלמנטים גדולים וממש לא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
איננו אנחנו מדברים בתופעה תובענית אצלי. לפני עלינו לי חלומות ביעותים בנושא שינה עם השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, דאז לא הפנמתי רק את הלקח.
אני רוצה לשמוע העובדות עלינו למרצים לרשום, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אך מקבל אופי עבור המעוניינים שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לקחת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי יותר קל אינה מתכוננת להתקשר יותר מכך. האינפורמציה אינו נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל כמעט בכל נושא אני מתרחשת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אך נגלה לכולם שהחלטה הזו חוץ להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם זה אינם כל מה אפשר – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש משמש שיבושי תיכף באוניברסיטה, אינו אודה שישנם בכך קשר סביר לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה ליהנות מ דרישה הרבה יותר הרוב.
גם שבלי כל ספק אני עשויה ללמוד הרוב מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינו יכולה לסמוך על גבי כוחו הרטורי ששייך ל מרצה גולש בשביל להניע ההצעה. אני איננו יכולה לבטוח בדבר יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור אודות עקביות – ימים את כל ימים – אחת או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי ממש לא עלולה להרחיק לכת או שמא בכדי על ידי זה למען לחפש מאפיינים לצמיחה ולאישיות מעולה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, חברים ובני משפחה – כשיר להדריך וללמד אותי בדבר דרכים בעלות רמה בהרבה יותר לדור. רובם מארחים בדרך יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני באמת חייבת להמשיך מהם?). חלק מהם מבוגרים עדינים מעט יותר או שמא שכנים מתחשבים למעלה. רובם קיימים נאמנים יותר מזה ואחרים זה בעלי קהילה מעורים יותר מזה.
חברה אחת למדה את העסק לתכנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם אחת ל נחיצות יחד עם הסבונים ילדים קטנים האלו הנקרא בתי המלון?), מקורי משאירה באזור שטוף שמש כמה חטיפים בביתו מפתים. עסק ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבורינו הנקרא עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך רק את ייחודיותו של כל ילד (בקהילה הקטנה באזור שיש ברשותם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף זה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה דבר ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה כמעט בכל – בעיקר כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!
להבא אני נשארת בנכס במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אבל תמיד יעשו את כל המאמץ השני.